פיליפ וזנה הוא הבן צעיר מבין 10 אחים משכונת שלום, שגדל עם כעס עמוק על הוריו על כך שהם היו 12 נפשות ב 2 חדרים, ולעיתים לא היה אוכל בבית.
בתור ילד הוא נאלץ לגדל ולחנך את עצמו ואפילו את אחיו, כי להוריו לא הייתה את האפשרות, הכוח והיכולת לעשות זאת. " גדלנו כמו חתולי רחוב- אם היה אוכל זה היה מספיק."
הכעס הזה, בדיעבד, יצר אצלו דרייב היסטרי להצלחה ואף הביא לו אותה.
פיליפ נהיה מיליונר בגיל 30.
אבל, הוא לא באמת נהנה מהכסף. הוא הבין שהכסף ממלא לו את תעודת ההצלחה, אבל לא באמת את ההנאה.
פיליפ בחר לקיים תהליך סליחה עם עצמו, אל מול הוריו. בתהליך זה, השינוי המחשבתי הצליח לפוגג את הכעס ונפרצו גבולות שהוא אפילו לא היה מודע אליהם
שהשפע שלו התחיל לצמוח מטאורית והפעם, לראשונה בחייו הוא יכל באמת להכיל וליהנות מהמותרות בחייו, להתפתח הלאה ולהתעשר יותר.
לכעס יש כוח אדיר, כמו סלעי ענק באמצע נהר שוצף.
הסלעים הם אינסוף המחשבות בלופ, הספקות, הקולות והדיאלוגים שנבנים סביב הכעס שלנו.
כמו שסלע מפריע לזרימת מים, ככה כעס מפריע לעשייה שלנו, חוסם אותה וגונב את תשומת הלב.
איך ניתן לקחת את אותו הכעס וליצור שפע מיידי בחיים?
הכעס בעצם מייצר מצב דיכוטומי וזה תלוי רק בנו לאן ניקח אותו.
ככל שהכעס מוציא מאיתנו אנרגיה כל כך שלילית (במיוחד בכעס עצמי מודחק), אנחנו חייבים בהכרח להשלים את האיזון האנרגטי דרך פעולות חיוביות שאנו לא שמים אליהם לב.
מכיוון שכאשר לרגש כל כך עצום יש אפקט כל כך שלילי, חייבת גם להיות שם הגרסה החיובית. כי זה חוק הטבע. לכל שחור יש לבן.
הכעס מניע אותנו לפעילות במודע ובמיוחד בתת מודע:
לפתח כישרונות, להתעצם במצבים ולהיות הטובים ביותר בפן המקצועי שלנו. בתת מודע אנחנו לא רוצים לחזור לאותה נקודה כואבת, אנחנו מפתחים יכולות על כקומפנסציה למה שקרה.
אבל, כן אבל, היצירה של הדברים הנפלאים והכישרונות מובלת עדיין ממקום שלילי: מאשמה, מרצון להוכיח וכדומה.
זו בהכרח תהיה יצירה מוגבלת שתהיה לה תקרה זכוכית.
בתקרה נמצא את עצמנו שוב ושוב באותו מצב רגשי, ככה שלא באמת נוכל ליהנות מהיצירה שלנו עד הסוף.
נמצא את עצמנו באובססיה על התוצר הסופי ולא באמת בעשייה פורה.
כדי לפרוץ את הגבול הזה, צריך לשחרר את נקודת המוצא וליצור מהמקום החיובי והבלתי מוגבל.
איך עוברים לשלב הבא? איך מייצרים יותר שפע, במיוחד כספי?
ישנם שני רבדים חשובים.
בראשון: היכולת לסלוח סליחה אמיתית. היא הטכניקה שעוזרת להסיר את הסלעים מהנהר ולאפשר לו לזרום בחופשיות.
מי שעבר סליחה אמיתית, יודע, כי היכולת לסלוח, משחררת, לא רק את הצד השני, אלא גם אותנו. היא מפוגגת את הסלעים בנהר ומאפשרת לנו באמת חופש מחשבתי, אשר זה כבר אינו מוגבל, אלא נע ויוצר.
ברובד השני ומהמעצים ביותר: חשוב להתבונן על מה כן עשינו ובנינו, לראות את הפעילות שלנו עקב הכעס, לאן החיים לקחו אותנו? מה באמת עשינו באופן מודע ולא מודע?
ברגע שנוכל לראות מה בנינו מהכעס, נוכל לקחת את היצירה הזו קדימה. לא כדפוס, אלא כמיומנות שפיתחנו שהיא תמיד משפיעה על העסק.