כחלק מתודעת שפע באופן אינטואיטיבי אנו מחברים בין עסקים ואנשים שרלוונטים אחד לשני.
לחיבור זה יש חשיבות עצומה בעולם השפע ובעולם העסקי.
לחיבור, שמגיע בקלות, מנתינה, שיכול להיות שעלה בארוחת ערב, בפגישה, או אפילו על כוס קפה ובמקרה, יכול לגרום להצלחה עסקית אצל שני הצדדים.

וכאן מגיע פרדוקס קטן, ככל שהחיבור יותר מוצלח ויוצר יותר שפע כלכלי בעסקים שחיברתם, וככל ששימחתכם גדולה, היא יכולה גם להתהפך ולהיעלב.
מחשבה יכולה לצוץ שאומרת: "אני יצרתי את החיבור המצליח הזה. מה? לא מגיע לי משהו? אפילו כאות הערכה? או "שלחתי כל כך הרבה לקוחות אליה, לא מגיע לי אחוז? משהו? הנחה?"
התשובה היא כן ולא. זה תלוי.
אני מקווה שהתוכן הבא יעשה לכם סדר:
מי שמחבר בין עסקים לשיתוף פעולה פורה, בין אם אלו מיזמים שיוצרים ביחד או לקוחות שהגיעו לנותני שירות, היא/הוא הרי יוצר.
לחיבור פורה בין עסקים יש חשיבות עצומה בעולם השפע ובעולם העסקי אשר מייצר אדוות של צמיחה כלכלית מהדהדת.
קחו לדוגמה חיבור בין משווקת טובה לעסק שזקוק לה.
כאשר המשווקת מצליחה בעבודתה, בית העסק מצליח לתת ערך ליותר לקוחות, להשתמש ביותר ספקים, לצמוח, להעסיק יותר אנשים אשר מפרנסים את משפחתם והרשימה עוד ארוכה. שת"פ מצליח מייצר הרבה אדוות שפע. וחוק סיבה ותוצאה אומר שיוצר המביא ערך לסביבה תמיד מרוויח, במישרין או בעקיפין.
נפוליאון היל, מחבר רב המכר העולמי של "חשוב והתעשר" ועוד ספרים רבים אחרים לא פחות טובים, מסר לנו את הנוסחה לתמורה מה שידוע כ –
law of compensation:
compensation is directly proporional to the value that one gives
ובתרגום חופשי: תמורה או עושר הם תוצאה ישירה באופן פרופורציונלי לערך המגיע מאדם.
או במילים פשוטות יותר, ככל שניתן יותר ערך, העושר שלנו יגדל.
בנושא כאן, ככל שמקשר בין עסקים יצר ערך רב, עושרו יצמח, וזה לאו דווקא יגיע ישירות מהעיסקה שעשה.

קחו לדוגמא משרדי עורכי דין גדולים, במיוחד בארה"ב, אשר מתגאים ביכולת שלהם לקשר בין לקוחות.
הם אף פעם לא גובים על כך אחוזים וגם לא מחתימים לקוחות להישאר עימם. אלו הם המשרדים המרוויחים ביותר. הם יודעים שכל שיצליחו לקשר ולהתניע עסקאות, לקוחות תמיד ינהרו לכיוונם.
וחוקי גדול כקטן עובדים.
אז למה לא כולנו זוכים לראות "עושר" רב למרות שקישרנו הרבה מאוד עסקים והפננו 101 לקוחות לנותנת שירות מעולה?

התשובה היא כי קיים בלבול בציפייה לתקבולים.
הנה ההסבר:
כשזה מגיע לתשלום, רצוי לבחור את אחת הגישות הבאות: מזרח או מערב (ארה"ב).
במזרח ארה"ב, דהיינו ניו-יורק, מקובל מאוד לקבל אחוזים מקישור בין עסקים (כמו מגייסי כספים למשקיעים וכמו הפניית לקוחות), כאשר החוקים ברורים ועמידים כברזל:
א. המקשר בין הצדדים מודיע מראש לצדדים כי זוהי עבודתו והוא מקדיש לזה את המשאבים הכרוכים בכך.
ב. האחוזים ברורים וכתובים בהסכם, כמו שאר הסעיפים הכרוכים בכך.
ג. יש תוקף זמן ברור לעבודה זו.
כשיש תיאום ציפיות ברור עם כל הצדדים, נעשית גם השקעת זמן ומשאבים למען התכנות העסקה. דהיינו, הקישור בין הצדדים הוא לא "על הדרך" או במקרה. אלה נעשתה כאן עבודת חשיבה, הפניה, תיאום ואף יותר.

בהינתן כי לא ידעו הצדדים על האחוזים, לא ניתן לדרוש בדיעבד תשלום. אולי צד בעיניין לא היה נכנס לעסקה אם היה יודע שהיה צריך לשלם על כך?
תחשבו לרגע שהתקשרה אליכם לקוחה והתחלתם לעבוד ביחד. לאחר מכן, התקשרה לקוחה מפנה ואמרה שהיא הפנתה וכי מגיע לה איזשהו תקבול אשר לא סוכם מראש…
כסף חייב להיות ברור ומכובד. כשדברים לא מוסכמים וברורים לגביו, גם הכסף לא ברור.
בגישת המערב, דהיינו קליפורניה/עמק הסיליקון, הגישה היא הפוכה, עד כדי אקסטרים.
בקישור בין גורמים עסקיים, קבלת אחוזים עבור קישור עסקי לא רק שהיא לא מקובלת, אפילו מתחייסים אליה בזלזול.
האמונה הרווחת היא שהמקשר הוא בעל נתינה ושפע וזה חוזר אליו תמיד ובגדול.
אם נתבונן על גישה זו בזכוכית מגדלת נראה כי מדובר כאן על היכולת לתת בצורה הנקייה ביותר שיש: קישור עסקים למען ערך גרידא, עם אפס ציפיות להחזר ישיר מהעסקה. הציפייה היא הרי במחשבות האישיות, בתדר המהדהד, מה שמתורגם בסופו של דבר להתנהלות.

בעמק הסיליקון, מוקד העושר הקיצוני, ההתנהלות מוכתבת מ"למעלה" – מהרבה מאוד מיליארדרים באזור, אשר לא יביישו את עצמם בקבלת אחוזים מקישור בין עסקים.

התנהלות כזו מכתיבה את הטון המרכזי באזור, רק שהיא שמה רף גבוה – היכולת לתת עם אפס ציפיות, גם כשאנחנו עוד לא מיליארדרים.
לא תמיד קל להיות באפס ציפיות בכל פעם, אך מי שעושה זאת, ואני בטוחה שרובכם עשיתם ועושים זאת מידי פעם, יכול לראות כי בחייו הוא קיבל קישורים והפניות מאחרים ועסקיו גדלו בלקוחות ש"פתאום" מופיעים.
ולרווח האמיתי:
כדי להרוויח תמיד מקישור בין עסקים עלינו להיות בהלימה עם תדר הקבלה. בציפייה לקבלת כסף, יש להגיד זאת באופן ברור מראש ובתאום עם הצדדים. וזה לא רק לגיטימי, אלה גם חיובי בהיבט של הרבה מאוד עסקים שעובדים כך.
בקישור עסקים למען העלאת הערך הכולל, חייבים להיות במקום נקי ביותר. ידוע כאן כי הערך יחזור אלינו ממקומות שאנחנו לא יכולים לראות כרגע.
מה שגם אומר שאם קישרתם בין שני עסקים שהצליחו לייצר מיליונים, היכולת יצירה שלכם היא בסכומים אלו. וזה תמיד יבוא אם נראה את זה כך.
אם נחליט לראות רק את ה 1% שמגיע לנו מהעסקה, כושר ההשתכרות שלנו עומד על הטווח של אותו 1%.
בראייה של "נכון שלא אמרתי שמגיע לי אחוזים, אבל אני מצפה שהצד השני יבין כי שלחתי לו כל כך הרבה אנשים…" יש ציפייה לכסף שעליו לא סוכם בהתחלה.

כשחל בלבול של הציפייה מול הנתינה, הראיה היא על החוסר. כי נראה את מה שלא קיבלנו, מה שמייצר חווית ניצול.
התדר זה יהדהד הלאה ונמשיך לראותו בהרבה מאוד מקרים, לאוו דוקא קשורים לקישור בין עסקים.
ההמלצה שלי היא לבחור מסלול בהפרדה מוחלטת, מזרח או מערב, ולהישאר עם הסוס המנצח הזה.
כי זה באמת לא משנה מה תבחרו, תהיה הלימה בין מה שתתנו לציפייה ולאמונה שלכם הלאה.
ובכל מקרה תקשרו, תקשרו, תקשרו.
זה תמיד מייצר לא רק אדוות של צמיחה כלכלית מהדהדת, זה מעצים אתכם ואת כל
הסובבים אותכם ותמיד יחזור אליכם פי כמה.